ג'ישין פונוקושי - מייסד קראטה שוטוקאן

מאסטר פונוקושי נולד ב - 1868 ב"שורי", עיר הבירה של האי אוקינאווה באותה תקופה. הוא החל להתאמן בקראטה בבית הספר היסודי, אולם לא החל במשימה של הפצת הקראטה בעולם עד שמלאו לו 53.


מאסטר פונוקושי - שנותיו הראשונות
סיפור השנים הראשונות של מאסטר פונוקושי דומה לזה של גדולים אחרים בקראטה.הוא החל כילד חלש וחולני, אשר נשלח על ידי הוריו להתאמן בקראטה אצל מסטר בשם יסוצון איטוצו. בזכות תרופות צמחיות ואימונים אצל מאסטר איטוצו, החל פונוקושי לפרוח. הוא הפך לתלמיד קראטה טוב ופיתח יכולת פיזית ומשמעת עצמית.מאסטר פונוקושי נתן את ההדגמה הראשונה של קראטה ב - 1917 בקיוטו, יפן. משעבר ליפן, חמש שנים מאוחר יותר, שהה במעונות סטודנטים בטוקיו. במעונות אלו התגורר פונוקושי בחדר קטן וניקה את המעונות במהלך היום, כאשר הסטודנטים היו בלימודים ובלילה לימד אותם קראטה כעבור זמן מה הוא הרוויח מספיק כסף שאפשר לו לפתוח דוג´ו משלו.

פונוקושי החל ללמד כל יום במקום בשם שיצ´י טוקודו והיה מלווה על ידי הידנורי אוטצוקה, אחד מתלמידיו הבכירים.ב - 1927, שלושה תלמידים בכירים החליטו שאימון קאטה אינו מספיק. הם הציגו את הג´ו-קומיטה ולבשו חליפות מגן ומסיכות קנדו לשם הגנה על פניהם מפני פגיעות. פונוקושי שמע על התחרות הזו וכאשר לא יכול היה למנוע נסיונות כאלו, של מה שהוגדר על ידו כהמעטה בערך אומנות הקראטה, הוא חדל מלאמן בשיצ´י טוקודו. על תלמידיו הבכירים של מאסטר פונוקושי נמנה נישיאמה סנסאי.פונוקושי תמיד האמין שהקאטה היא סוד האפשרות להגיע למיומנות גבוהה. כשעבר ליפן, הוא הביא עימו 16 קאטות, ביניהן 5 קאטות ההיאן, אונצו, שינטה, ג´יטה וג´יהון. תלמידיו התאמנו על חמש הקאטות הבסיסיות במשך כשלוש שנים לפני שפונוקושי התיר להם להתקדם לקאטות המתקדמות יותר, אימון החזרה השתלם. תלמידיו פיתחו קראטה מדויק.

"איש של טאו ואיש קטן"
פונוקושי היה תמיד אדם צנוע. הוא חי בשלום עם עצמו ועם סביבתו.כאשר עולה שמו של פונוקושי, עולה איתו גם המשל "איש של טאו ואיש קטן". אחד התלמידים שאל פעם מה ההבדל בין איש של טאו ואיש קטן.המאסטר ענה, כי כאשר איש קטן מקבל את הדאן הראשון, הוא אינו יכול לחכות ורץ לספר לכולם. כשהוא מקבל את הדאן השני, הוא מתפס על הגג וצועק זאת בקולי קולות. משהוא מקבל את הדאן השלישי הוא נוסע במכוניתו ומתפאר ברחבי העיר.
כאשר איש של טאו מקבל את הדאן הראשון, הוא ירכין את ראשו בהכרת תודה. כשיקבל את הדאן השני, הוא ירכין את ראשו וכתפיו. כשיקבל את הדאן השלישי הוא ישתחווה מותניו וילך צמוד לקיר על מנת שלא יבחינו בו.


מאסטר פונוקושי היה איש של טאו. הוא לא שם ליבו לתחרות, שבירת לוחות או אליפויות. במקום זאת, הוא הדגיש את השלמות האישית. הוא האמין בהגיון וכיבד את העובדה לאנשים שונים הגיון שונה.


הוא היה המאסטר של המאסטרים.


פונוקושי נפטר ב - 1957 בגיל 88, לאחר שתרם, בענווה, תרומה מרחיקת לכת לאומנות הקראטה.