המפגש בין קראטה ופסיכולוגיה / ד"ר יורם להב

במהלך חייו חשוף האדם לשאלות קיומיות רבות הנוגעות לקיומו הפנימי והחיצוני. הלחימה על הישרדותו הפיזית והנפשית מהווה חלק מכורח המציאות האנושית ולכן כל בן אנוש מפתח לעצמו "אמנות לחימה" אישית הנסמכת על ניסיון חייו.

בעולמו הפנימי מתמודד כל אדם עם רצונו להתקיים תוך מציאת משמעות וערך לחייו. הוא מבקש לממש את היכולות הגלומות בו, להכריע ולהבחין בין טוב לרע, בין דחף למעצור, בין שליטה לחוסר לשליטה, בין פתיחות לסגירות בין שינוי לקיפאון. במפגש עם החוץ נתון כל אדם בניהול יחסיו עם אחרים, בפיתוח היכולת לפעול מתוך שיתוף פעולה עם אחרים תוך התלבטויות מוסריות וערכיות, כשבכל מפגש חברתי מצוי פוטנציאל צמיחה או הרס.

בחכמת התנועה שנאספה לאורך הדורות מכיל הקראטה יסודות חשובים ביותר להתמודדות עם שאלות קיומיות אלה שלאורך מעגל החיים. כשם שאדם אינו מפסיק להתפתח לאורך מעגל חייו כך גם התרגול המתמשך בקראטה מלווה את שלבי החיים תוך שהוא בונה יכולות ההתמודדות פסיכולוגית. במהלך האימונים והלמידה נרכשות יכולות הנוגעות לתחומי חיים מרכזיים ביותר זאת תוך שהתובנה נרכשת כאמור ללא מילים ומופנמת לכללים שהגוף לומד לאמצם כחלק מפעילותו הטבעית.

את תרומת הקראטה להתפתחות הנפשית ניתן לחלק לשני מישורים עיקריים: ההתפתחות התוך אישית הפנימית וההתפתחות הבין אישית החברתית.

התפתחות נפשית פנימית

מושגים מרכזים בקראטה המקדמים את השכלול הגופני מקבילים להתפתחות הנפשית. יציבה נכונה, נשימה הנכונה ושימוש נכון באנרגיית הגוף הנלמדים באימון, מקבילים ליציבה הנפשית ולשימוש נכון באנרגיה הנפשית. 

במישור הפנימי זקוקה הנפש לפעול בשני צירים סותרים: להתפתח, להגיב לשינויים ולהיפתח אליהם זאת תוך שמירה על איזון פנימי שיאפשר גיוס משאבים נפשיים להתמודדות עם השינויים המתמשכים. בעת התרגול לומד התלמיד לסמוך על יכולותיו האינטואיטיביות, לפתח "עין שלישית" ה"רואה את הנולד" טרם התרחשותו. 

אלה נבנים ללא מלים ובעקבות עבודה מתמשכת המשלבת פיתוח משמעת אישית חזקה המאפשרת הנאה והתקדמות אישית. התקדמות זו אינה נמדדת בהשוואה חברתית לאחרים ומאפשרת לכל תלמיד לצעוד בדרך הייחודית לו. 

"BEST FIGHT IS NO FIGHT” אומרים "חכמי הקראטה" ומרמזים על כך כי המטרה העיקרית של אימוני הקראטה היא פיתוח בגרות מנטאלית ורגשית שיהפכו את הלחימה ללא נחוצה. אמנות לחימה זו אשר דבק בה דימוי של עיסוק אלים, מפתחת שימוש באינטליגנציה ולא בכוח, וחותרת להרמוניה כתחליף לקונפליקט. בכוחה של יציבות גופנית ורגשית למנוע עימות מתוך שהעוצמה מייתרת את הצורך של ה"אני" להוכיח את עצמו. 

ההתקדמות בלמידה חושפת צדדים סותרים ופרדוקסאליים בהתפתחות האנושית. ככל שהתלמיד קראטה מרגיש שלמד ויודע יותר הוא חש על בשרו את חוסר ידיעתו, ככל שהוא שולט יותר בידע, הוא מוכן יותר לוותר על שליטה, ככל שהוא מתחזק הוא מצליח לפעול מתוך ה"עוצמה שברכות". 

בצד אימונים חוזרים ונשנים על תרגילי יסוד ובסיס, מפתח כל תלמיד את ה"ריקוד האישי" שלו מתוך הקאטה האישית, שפיתוחה ושכלולה נמשך לאורך כל החיים. מתוך סגנונו האישי לומד התלמיד להגיב במהירות מחושבת ומדויקת הנסמכת על האינסטינקטים הטבעיים של הגוף שאינם מערבים תהליכי חשיבה. לאורך האימונים לומד כל אדם להכיר את חולשותיו ומגבלותיו ואת הצורך להלחם ב"אויב הפנימי" בין אם הוא מכוון את האדם לתוקפנות ובין אם הוא מכוון לכניעה וויתור. בשקט, בהתמדה וללא מילים מתנהל המאבק הפנימי לאורך שנים רבות של אימונים המשלבים הצלחות וכישלונות אשר ללא יכולת התמדה מזמנים תבוסה פנימית.

התפתחות בין אישית חברתית

ביסודה מהווה תורת הקראטה "תורת מפגש" שכן היא מכינה למפגש עם האחר. לא מעט תרגילים המכינים למפגש עם "יריב" מבוססים על עקרונות דומים מאד לעקרונות המפגש עם חבר או "אהוב". היכולת לחוש את האחר, לחדור אל נפשו מתוך תחושת בטחון לזהות את מחשבותיו עוד טרם נחשבו ו"לרקוד" איתו תוך זיהוי השווה והשונה ביניכם היא מיומנות שאין סוף לדרך המובילה להגשמתה. 

ככל שרמת הכוננות במפגש עם אחרים גוברת כך הוא עשוי האדם לחוש מוכן למפגש ללא מאמץ מיותר. זו הסיבה לכך שבצד אימון אישי מעמיק, ישנם אימונים המתמקדים במפגש עם בן זוג ברמות שונות. התלמיד מפתח יכולת להתאים עצמו לניצב מולו זאת מבלי להיות מושקע רגשית בעובדה כי מולו נמצא יריב. 

בדיאלוג בין אישי נדרשת מהאדם מיומנות של הכרת האחר, שימוש בתנועה של השני למטרותיך, של פעולה מתואמת של הרגש והשכל הדורשת קואורדינציה גופנית נפשית ושילוב ביניהם. כל מפגש בין-אישי מחייב את האדם לפעול מתוך מיקוד מנטאלי, חדות, עצמה אישית, איזון ושקט נפשי, גמישות התגברות על פחד ועמידה בלחצים. להלן כמה דוגמאות: ביחסי אנוש חשיבות רבה לעיתוי, להגדרת המרחק הנכון ביני לאחר, לשימוש במרב האנרגיה במינימום מאמץ, בשליטה על מצב הרוח וביצירת קשר מתוך עמדה של בטחון מחד ושמירת כבודו של האחר מאידך.

לסנסאי, שהוא המורה והמדריך האישי והקבוצתי, תפקיד מרכזי ביצירת התנאים ללמידה המתבקשת. הפנמת דמותו של הסנסאי מהווה רכיב חשוב בהתפתחות כל תלמיד כשם שילד מפנים את דמות הוריו ומחנכיו. הפנמה כזו מתאפשרת רק במקום המזמין למידה מתוך דוגמא אישית.

האימונים ב"מרכז קראטה פולג" : 

סנסאי משה רוקח, המנהל המדריך והמאמן במרכז קראטה פולג, מאפשר במשך עשור, אימון באווירה רצינית, מקצועית, קפדנית, ממושמעת ורבת השקעה בתוך מסגרת המתאפיינת באווירה חברית המקבלת את ייחודו של כל תלמיד. הלמידה במסגרת הכוללת ילדים ונערים, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים מהווה מסגרת "תומכת למידה" חשובה ביותר. 

האפשרות להמשיך וללמוד לפגוש קשיים ולהתגבר היא הפותחת את האפשרות לאמץ בהתמדה ונחישות את הנרכש באימוני הקראטה כ"דרך חיים".

ד"ר יורם להב הינו פסיכולוג קליני בכיר; מרצה, ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב; בעל חגורה שחורה דאן 1; מתלמידיו של סנסאי משה רוקח ב "מרכז קראטה פולג" מיום הקמתו.