כמתחרים או כהורים למתחרים חשוב להבין שלאימונים לקראת התחרות יתרונות רבים. כולם ממשיכים להתקיים ללא קשר לתוצאה.
בהקשר זה חשוב לשים לב, שמטרה כמו מדליה / גביע / מקום מסוים - אינה מטרה "טובה", כיוון שהיא אינה תלויה בספורטאי.
נניח שהמתחרה הציב לעצמו מטרה כזו ולא הצליח להשיג אותה - האם כל הדרך שעבר, כל השיפור שעשה - אינו שווה דבר?! כמובן שכן!
ולכן, כדאי, לפני התחרות, בזמן האימונים לקראתה, להציב לעצמנו מטרות קטנות, שהן בשליטתנו וברות השגה.
למשל - "לא להתבלבל בביצוע רצף התנועות (הקאטה)".
או : "לבצע את התרגילים קרוב ככל הניתן למה שעושים באימונים, כאשר אין לחץ של תחרות, שופטים, קהל וכו´".
באופן הזה נצליח לחוות השגת מטרות ומכאן - לחוות הצלחה, ללא קשר לדירוג אליו הגענו.
כאשר מדובר בספורטאים צעירים, חשוב גם שההורים ישימו לב לשדר לילד/ה רוגע.
לשחרר אותו מההרגשה שצריך לרצות את ההורה.
משפטים כמו: "את/ה הולך/ת להביא לנו גביע" מכניסים את הילד/ה שלנו למתח מיותר ולצורך לרצות ולהוכיח. ודמיינו מה המשמעות אם זה לא קורה...
כדאי ונכון יותר יהיה לשוחח עם ילדנו על הדרך שעבר, על ההתמדה באימונים בכלל ולקראת התחרות בפרט. לומר עד כמה אנו גאים בהם שעומדים במעמד כזה - ביצוע התרגיל מול עיניים רבות - של המאמנים, של השופטים, של הילדים האחרים והכי חשוב - שלכם ההורים.
ילד/ה שיוצא מאזור הנוחות שלו ועומד במעמד כזה, ללא קשר לתוצאות, הוא אלוף. זהו מעמד מאוד לא מובן מאליו וכל מי שיש לו פחד קהל יכול להבין זאת היטב.
אז לסיכום, הנה רשימת עשה ואל תעשה לקראת תחרות:
במקום ("אל תעשה") | כדאי ("עשה") |
להציב מקום 1-2-3 כמטרה | להציב מטרות קטנות, שתלויות בנו והן ברות השגה |
לומר משפטים מלחיצים כמו: "אתה הולך להביא לנו גביע" | לפרגן לילד/ה על היציאה מאזור הנוחות, המעמד והדרך |
לשדר לילד לחץ והשגיות | לשדר לילד רוגע וקבלה |
אז קדימה! תעשו את הטוב ביותר שלכם והכי חשוב - תהנו מזה! כדברי ד"ר סוס: "אם יוצאים - מגיעים למקומות נפלאים". במילים אחרות: צריך להעז! לקריאה נוספת: